יום שבת, 20 בספטמבר 2014

חמשת הימים הבאים - 5 הסרטים האהובים עלי ביותר

 
 
הדבר שכמעט לא משתנה אצלי אף פעם, זאת רשימת הסרטים המועדפים עלי. מלבד מקרים קיצוניים בהם אני באמת מתאהבת בסרט, החמישה הבאים הם הסרטים שאני אוהבת כבר נצחים וכנראה אמשיך לאהוב גם בנצח הבא.

אני מתחילה מהסוף, אבל הסרט הבא הוא בין היותר מצליחים מכל הרשימה:


מקום חמישי, הזאב מוול סטריט -
סרט הקומדיה שביים הגדול מכולם, מרטין סקורסזה, מספר על ברוקר מניות צעיר שמגיע לוול סטריט עם שאיפות להצליח, ונכשל.
יום שני הגדול אוכל אותו בחיים והוא נישאר מובטל וחסר שאיפות, אך למזלו הוא מוצא משרה עלובה במכירת מניות פני.
המקום העלוב והעובדים הגרועים מתאהבים ביכולות שלו, והוא מצליח יותר ממה שאי פעם חשב, והופך לאגדה בעולם הבורסה.
כמובן שיש גם חיסרונות...

הסרט הגיע לרשימה המועדפת שלי בזכות הקומיות של המצב. סרקוסי מציג את הגיבור הרע שבסיפור (ג'ורדן, שמשחק אותו ליאונרדו דיקפריו) בצורה הקומית ביותר, שלא מצליחה לגרום לך לשנוא את הממזר, למרות שכולנו רואים כמה רע ונוראי הוא.

ציון - 9/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB The wolf of Wall Street
לצפיה בטריילר - הזאב מוול סטריט טריילר

(דרך אגב, הסרט מדורג כגיל 18+. אני באמת ממליצה רק ל 18+ לצפות בסרט, הוא מציג המון קטעי פורנוגרפיה, אלימות, סמים והתעללות. זה לא חומר לגיל צעיר יותר).



מקום רביעי, הרשת החברתית -
דיוויד פינצ'ר, שיופיע פעמיים ברשימה, מציג את הרשת החברתית הגדולה בעולם באור הפחות מחמיא שלה. כן, מדובר ב"פייסבוק".
הסרט עצמו מתמקד בממציא הגאון והסוציופת של הרשת אליה כולנו מחוברים, מהלמידה באוניברסיטה היוקרתית בעולם עד להצקה לבנות ומשם כול הדרך עד להמצאת הפייסבוק כפי שאנו מכירים אותה כיום.
הסרט מציג שני צירי זמן שונים, התביעה הגדולה של פייסבוק, בה אדוארדו (אנדרו גארפילד), שותף עסקי חשוב מהימים בה פייסבוק הייתה רק האתר של הקמפוס, תובע את מארק (ג'סי אייזנברג), הגאון מאחורי פייסבוק, בגין זכויות.
הציר השני מציג כמובן את הדרך לפייסבוק, כל העליות והירידות בדרך שכללו הרבה התנגדויות לרעיון ואויבים.

הסרט הגיע לרשימה המועדפת שלי בטעות. בערך ב-4 בצהריים ביום שבת, הסרט שודר, ו-15 הדקות שראיתי הספיקו להשאיר בי חותם עצום, בין אם זה בזכות ההפקה הנהדרת או התסריט והמשחק של ג'סי (לא מעריצה את השחקן, אבל האופי שלו התאים בצורה מושלמת לתפקיד הזה).

הסרט זכה בשלוש אוסקרים בשנת 2010, ובאמת באמת, שווה כל דקה, גם בשביל להבין מעט על הרשת שכולנו מכורים אליה.

ציון - 8/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB The Social Network
לצפיה בטריילר - הרשת החברתית טריילר

(הסרט מבוסס על מקרים אמיתיים לגמרי, למעט מעט מאוד סצנות שהתווספו לאקשן של הסרט).



מקום שלישי, מועדון קרב -
גם הסרט הזה הוא של דיוויד פינצ'ר, אך הפעם הוא מבוסס על ספר. הסרט עצמו מפורסם בעיקר בגלל הסבון המגולף, אך כמובן שגם, בזכות בראד פיט.

הסרט, יצא לאקרנים בשנת 1999, מה שהופך אותו לוותיק ביותר מכל הרשימה.

הסרט מוצג מעיניו של אדם חסר שם (מגלם אותו אדוארד נורטון), שמקריין לכל אורך הסרט את מחשבותיו על העולם ועל המוצג בסרט.
בהמשך מצטרפת אליו דמות בשם טיילר (בראד פיט), אשר מייצר סבונים למחייתו.
שרפה שמתחוללת בדירתו של חסר השם, מובילה אותו להפגש עם טיילר, שמציע לו ללון בדירתו אך ורק אם הוא מוכן להכות אותו.
מפה לשם שניהם מקימים את מועדון קרב. מועדון לילי שמפגיש גברים כדי להלחם אחד בשני, להנאה.

בלי להרחיב, מדובר בסרט מהפכני ששינה המון בשנות ה-90 של הקולנוע, במיוחד בהבזקי התמונות והפרטים שנוספו לפילם של הסרט מבלי שהצופה מצליח להרגיש בהם, אלא אם כן מצויין בסרט כי הם יופיעו.

למרות שהוא מקום שלישי, הסרט הוא סרט חובה. הוא השכלה בפני עצמה ובכללי, ולחיות בלעדיו אתם לא תצליחו (בנוסף הסאונדטראק הוא של "פיקסיז").

ציון - 10/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB Fight Club
לצפיה בטריילר - מועדון קרב טריילר (אנגלית)




מקום שני, ממזרים חסרי כבוד -
קוונטין טרנטינו ידוע לרוב בעבקות המערבונים שלו, אבל כמובן שהפריצה הענקית שלו היא בעקבות "ספרות זולה", הקלאסיקה האולטימטיבית.
הפעם, טרנטינו בחר ליצור סוג של מערבון היסטורי, הנמצא אי שם בסוף מלחמת העולם השניה, בזמן הפלישה הנאצית לצרפת.

הסרט מחולק לחמישה חלקים, אופייני לטרנטינו, בהם מוצגים שלושה סיפורי מפתח:
שושנה- איבדה את משפחתה בעקבות צייד היהודים.
הממזרים- קבוצה אמריקאית-יהודית של חיילים, רובם נולדו באיטליה, אשר תפקידם הוא להרוג כמה שיותר נאצים.
צייד היהודים- לכאורה מגלם תפקיד משנה, אך פוגש את כל הדמויות במהלך הסרט ומהווה סוג של שטן.

הומור שחור במרכיב את כל התסריט כמעט, הגזמה מטורפת וכמובן, שכל הסרט בדיוני לחלוטין, כל אלו מאפיינים את טרנטינו, ואת הסרט.

ולאלו שמצפים לסוף מדהים, בואו נסכם שזאת הנקמה המתוקה של כל יהודי.


ציון - 9/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB Inglorious Basterds
לצפיה בטריילר - ממזרים חסרי כבוד טריילר

(הסרט מכיל אלימות קשה ברובו).




והמקום הראשון שייך ללא אחר מאשר INCEPTION (או בעברית, "התחלה") -
חברים קרובים שלי לא מכירים את הרשימה הזאת בעל פה, אבל דבר אחד כן, "אינספשן" (אני מצטערת על ההעברה מאנגלית לעברית, אבל תרגום השם של הסרט ממש צולע ולכתוב באנגלית הורס את סדר הטקסט) הוא הסרט האהוב עלי וכולם יודעים את זה.
אני באמת לא יכולה להצביע על דבר ספציפי בסרט שגורם לו להיות כל כך מועדף עלי, אבל אחד מהדברים הבולטים בו זו העובדה שכריסטופר נולן, הבמאי, מצליח ליצור סרט מקורי לחלוטין (עם תסריט שכתב בעצמו ורעיון שפיתח בעזרת חוקרי מוח והתנהגות) שרוב הזמן רק מתעטע בצופה.

הסרט עצמו בנוי על רעיון פשוט לכאורה, "חלומות". הוא מציג במרכזו חבורה שמורכבת מאדריכל, גנב, זייפן, כימאי, תייר וראש צוות אשר מתמחים בלגנוב מידע סודי מותך חלומות של אנשים.
אבל כדי לבצע את המשימה הבאה הם נאלצים להשתמש ב"השתלה". רעיון הרסני שנדרש עבודה קשה ומסכנת חיים, במיוחד כשהם נכנסים לחלום הלא נכון.

כריסטופר נולן ידוע בשל עבודתו על טרילוגיית "האביר האפל". רוב עבודותיו מבוססים על תסריטים מקוריים שכתב בעצמו או עם אחיו, ובדרך כלל כולם משחקים עם המוח של הצופה.

הסרט הגיע למקום הראשון ברשימה בזכות הפרטים הקטנים שנמצאים בכל הסרט. כל מיני רעיונות קטנים שמשפיעים המון על עלילת הסרט. לדוגמא ה"טוטם", חפץ קטן שכל חולם צריך להחזיק בכדי להבדיל בין החלום למציאות, כי בדרך כלל חלומות מצליחים לשאוב את האדם עד כדי להאמין שזאת המציאות.
בנוסף, הסאונדטראק האדיר שהפך כולו לאלבום קאלט שאת רובו כנראה שמעתם בסרטים אחרים רק הוסיף לגדולה של הסרט.

לאלו מכם שמתכננים לצפות בסרט או צפו בו כבר וכנראה לא הבינו כלום, מדובר בסרט ממש מסובך וקשה, אבל אחרי צפייה שנייה בו או קריאה קצרה באינטרנט על הסרט הפרטים מתבהרים יותר ומובנים יותר.

ציון - 10/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB Inception
לצפייה בטריילר - התחלה טריילר

(יש לי עוד כל כך הרבה לומר על הסרט, בהמשך כנראה יעלו עוד פוסטים על תאוריות שמסביבו וכו')



אז לסיכום אני מקווה מאוד שנהנתם מהרשימה, ואתם מתכננים לצפות באחד הסרטים או שכבר צפיתם :)

שבוע טוב ומלא סרטים,
מיכל.

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

התבגרות - פוסט ראשון!



אז הי לכולכם, אני מיכל, וזה הבלוג שלי.
כבר המון זמן שאני חושבת על לפתוח בלוג. אבל הרעיון עצמו מרגיש כל כך רחוק כשמדובר בטיפוס כמוני.
הנושא של סרטים ממש מתחבר אלי, ואני חושבת שזה הנושא האידאלי לבלוג בשבילי.
בבלוג אני אבקר בעיקר סרטים (ולפעמים סדרות) שראיתי, אפרסם רשימות צפייה שחובה לכל אדם לראות ואספר מעט על חוויות שלי עם סרטים.

אני פותחת את הבלוג עם סרט שלפני רגע סיימתי לצפות בו, "התבגרות", או באנגלית, "Boyhood", הסרט שלכאורה צבר המון רעש מסביבו עקב העובדה שהסרט עצמו צולם במשך 12 (!!!) שנים (!!!).
הקאסט, שנבחר ב-2002 צולם במשך 12 שנים על פי תסריט מתמשך, וגם בסיום הצילומים הקאסט לא שונה. כך שאנו בעצם חוזים בהתבגרות של הדמויות והשחקנים יחדיו.
הסרט, ששבר שיא היסטורי ובעצם שינה ומשנה את עולם הקולנוע בעקבות ההפקה המדהימה שלו, מספר על ילד קטן, ג'וניור מייסון, שחיי ביוסטון, טקסס. במשך הסרט אנחנו חווים את כל משך חייו, רואים דרך העיינים שלו את הסיפור של אמא שלו, אחותו והחברים שמתחלפים במעלה השנים. את ההאהבות שחווה לנשים שונות ואת ההערצה לסרטים שונים (בינהם סדרת הארי פוטר, שממלאת את הילדות שלו).

תקציר מהאתר של "סרט" -
"התבגרות" יצירתו הקולנועית של הבמאי ריצ'רד לינקלייטר, צולמה לאורך 12 שנה עם אותה קבוצת שחקנים קבועה בכיכובם של פטרישה ארקט ואית'ן הוק. הסרט, עוקב אחר מייסון (קולטריין), מגיל 6 ולאורך העשור הראשון הסוער בחייו, בו הוא חווה בין היתר את גירושי הוריו, מעברי בתים, נישואין מחדש, מעברי בתי ספר, מחלוקות משפחתיות, אהבות ראשונות, שברון לב ועוד חוויות שהחיים מציבים לו, אשר יעצבו את אישיותו כאדם בוגר. הסרט בוחן את יחסיו עם הוריו לאורך שנות התבגרותו ולוקח את הצופה למסע אל תוך הרגעים האינטימיים ביותר של משפחה, אל רגעי עצבות, אל רגעי חדוות ילדות, אל החיים עצמם. צילומי הסרט החלו בקיץ 2002 והושלמו רק באוקטובר 2013 והציגו את התהליך אותו עוברים מייסון ומשפחתו מילדות לבגרות.

(קישור - סרט - התבגרות)


הסרט, לפי ניתוח שלי, מחולק לשלושה חלקים מרכזיים:

החלק הראשון - הילדות של מייסון.
בעיקרון, החלק עצמו מצולם ומוצג בצורה נורא ילדותית, הוא גם החלק הכיפיי ביותר של הסרט, בו רוב הדמויות משתדלות ליצג את ההצורה הכי ילדותית שלהם.

החלק השני - ההתבגרות של מייסון.
מייסון מגיע לגיל הנעורים, הגיל בו הכל משתנה במהירות ולא לכולם יש "פואנטה"/מטרה. וכך גם החלק עצמו, חסר פואנטה ומשתנה. מייסון נכנס לעולם הסטרייט אדג', משנה את השיער בקצב קבוע וכך גם את הטעם שלו בדברים. בנוסף, דמויות הרקע והעלילה מתחילות להשתנות וכף גם מעבר הבתים הבלתי פוסק.

החלק השלישי - הפואנטה, הסיום.
למי שציפה לנקודת שיא, אני מצטערת לאכזב. אין נקודת שיא בסרט. הסרט עצמו מלא בתפניות ועליות וירידות כך שלהצביע על מקרה מסויים בלתי אפשרי.
הסיום, מציג את מייסון בשלבי הפילוסופיה, בהם הוא לפתע מוצא את המטרה שלו בחיים ומתחיל להכיל ולהבין את המשמעות מאחורי "החיים". הוא מתעסק בצילום ופוגש אהבות שנמשכות לזמן ממושך יותר, ובאמת משפיעות עליו. הוא מתחיל להבין דברים שאף פעם לא הבין כילד או נער או בקיצור, מוצא את עצמו.
וכמובן שכך גם הרקע, האמא שלפתע מגיע לתגלית שהופכת למשבר או האב שמוצא את עצמו בכניסה לחיים חדשים, הכל סביב אותו רעיון של סגירת מעגל עם החיים.

את האמת, רק שיצאתי הבנתי את המשמעות האדירה שמאחורי הסרט. במשך כל הזמן השתעמעמתי מול המסך. אבל אם הייתי יכולה לראות אותו שוב? כן. כן. כן. אלף פעמים כן. רק בשביל לחוות את הרגע בו הכל התבהר.

מילה אחרונה - פוקח עיניים ומדהים במסר שנמצא בתוך כל הפשטות שלו.

ציון - 9/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMBD BoyHood
לצפייה בטריילר - התבגרות טריילר