בין כוכבים - ביקורת סרט

אני אפתח בכך שמדובר בסרט שהכי ציפיתי לו השנה. סרט בבימויו של כריסטופר נולן האגדי ומככבים בו מת'יו מקונוהיי, אן האתווי וג'סיקה צ'סטיין קאסט החלומות שלי.

אבל לא בדיוק בגלל זה חיכיתי לו.

את כריסטופר נולן הכרתי בסוף מרץ 2012. שבוע אחרי היום הולדת שלי. הסרט הראשון שראיתי שלו היה "התחלה", שכפי שציינתי בפוסט הקודם, מדובר בסרט האהוב עלי ביותר.

עד היום.

אני לא יודעת עם זאת השפעת הסרט שהסרט השאיר בי, אבל אני כרגע שמה אותו במקום הראשון ברשימה שלי. לא שחשבתי שזה יהיה אפשרי להזיז את "התחלה" משם.


ציפיתי הרבה מהסרט, וקיבלתי את הכל, ויותר.
לא יכולתי לדמיין משהו יותר טוב מהיצירה הקולנועית שראיתי הרגע, ומדובר בסרט של העשור בלי שום ספק.

תקציר -

"בין כוכבים" הוא סרטו של הבמאי כריסטופר נולאן ("באטמן מתחיל", "התחלה"). העלילה עוקבת אחר קבוצת חוקרים שיוצאים למסע בעקבות העולם של סף הכחדת החקלאות והאוכל ובהשראת תיאוריה של הפיזיקאי האמריקאי קיפ תורן, לפיה חורי תולעת מהווים שער למסעות בזמן, ומגיעים למימדים אלטרנטיביים. מטרתם היא להגיע אל מעבר לגלקסיה, על מנת לגלות אם יש עתיד למין האנושי על כוכבים אחרים.

ועכשיו במילותיי.כן, מדובר בעת סוף העולם. האדמה שאנו מכירים מתעלה נגדנו ובעצם רומזת לנו בצורה מאוד ברורה שזה הזמן לומר שלום, וללכת.אבל אי שם, בחדר של ילדה קטנה, מתרחש הבלתי אפשרי. מרכז כוח הכבידה ובעצם גרעין תאוריית המרחב והזמן מתקיים בחדר שלה.אבל היא נוהגת לקרוא לתופע "רוח רפאים".

באחד הימים, סופת חול תוקפת את העיירה, ובעזרת שיבושי הסטייה בחדרה, נוצרים סימניםץ האב והילדה עוקבים אחרי הסימנים ומגיעים למוקד "נאסה". מקום סודי שנשמר כסוד מהאוכלוסייה המועטת בעולם. שם האב מגלה פרויקט שנועד לעזור לשמר את המין האנושי ולהציל אותו.

האב, שמגולם על ידי מת'יו מקונוהיי ובעצם מקביל לכל טיפוסי האבות על מסך הקולנוע של היום, מתגייס למשימה ונשלח לחלל יחד עם עוד ארבעה חוקרים, בחיפוש אחר עולם חדש למין האנושי.
אך כדי לבצע את המשימה הם נאלצים להכנס לתופעה המפחידה בייקום, חור תולעת.

אחד מהמאפיינים של כריסטופר נולן הוא נושא הסרטים שלו, שתמיד עוקב אחרי תופעה לא מוסברת ומדעית (כגון חלומות ותודעה, כמו בסרט "התחלה"), בסרט זה, מרחב היקום והזמן.התסריט, שנכתב על ידי אחיו (ג'ונתן) וצוות פיסקאים המתמחים בנושא, היה ללא פגם אחד אפילו. מדהים ועוצר נשימה. וכן גם עבודתו של כריסטופר.

מהלך הסרט מלווא במוזיקה על ידי האנס זימר, אלוהי הסאונד בהוליווד, ומשתלב יחד עם העלילה באופן מדהים. וגם הנופים שהוצגו והאפקטים! הכל פרי הדמיון של האחים נולאן.

אין לי דבר רע לומר על הסרט, הפתיחה הסוחפת, ההמשך המרתק, והסוף המרגש, כולם מהווים גרעין מרתק לעולם שלם.מה שכן, מדובר בסרט קשה מאוד. לולא מחקר הקצר שביצעתי לפני הסרט הייתי נשרתמבולבלת ומנותקת מהעלילה.לכן הוא דורש רמת ריכוז גבוהה מאוד, ולא מתאים לכל אחד.

הסרט השאיר בי שאלות רבות, רעיונות שנשארו ללא פיתרון ולא הוסברו, וזה היופי בסרט. הוא משאיר כל צופה בו פתוח לעולם אליו נשאב.

אז לסיום,
הסרט הוא חובה לצפייה. ואפילו לצפייה נוספת לאחר מכן (משהו שאני מתכננת ברגעים אלו).
הוא הוציא ממני מידע ורעיונות שלא חשבתי עליהם (לדוגמא המשפט "הם זה בעצם הם שהם הם!" שנפלט לי במהלך הסרט) ופשוט הנאה צרופה שנשארת גם לאחר הצפייה.

ציון - 10/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB Interstellar
לצפייה בטריילר – טריילר בין כוכבים

נ.ב - הסרט קיבל את הדירוג הכי גבוה ב - IMDB. מדובר במספר 9.3, והוא הסרט היחיד שהגיע למספר הזה, מה שאומר שהוא עוקף את "חומות של תקווה" ברשימה ועולה למקום הראשון בכל הזמנים!

מאחלת לכם שבוע מלא סרטים (ובמיוחד הסרט הזה!),

מיכל :)

 

נעלמת - ביקורת סרט

אז אתמול בערב צפיתי בנעלמת, סרט שחיכיתי לו די הרבה זמן. הסרט, שנמשך למשך שלוש שעות, עבר בצורה כל כך מהירה והשאיר אותי תלויה באוויר. אין פלא שמדובר בדיוויד פיצ'ר, הסגנון שלו רק טרם לסרט, בין אם זה המעברים המדהימים או הדרך בה הציג את העלילה, שמבוססת על ספר.

נתחיל בכך,
כששמעתי לראשונה על ליהוק הקאסט, שכולל את בן אפלק כדמות ראשית, נרתעתי. יש לי עבר לא מוסבר הכולל שנאה מטורפת למשחק של בן אפלק. בין אם זה הדמויות שהוא בוחר או הסרטים שהוא יוצר. בכל מקרה, הוא היה ברשימה הלא מועדפת עלי. אבל למען האמת, אחרי הסרט קצת הופתעתי. כמובן שהתפקיד לא טרם לו יותר מידי, זה בערך אותם סגנון דמויות ממוצעות שהוא בוחר, אבל בכל זאת, כנראה הסיטואציה של הסרט או פשוט סיפור הרקע שלו השאירו בי חותם הפעם.

ואני חייבת להודות, גם בדיחות הסנטר של בן אפלק הוסיפו מאוד.


תקציר מהאתר של "סרט" –

לרגל יום הנישואין החמישי שלו, ניק דאן מדווח כי אשתו, איימי, נעלמה. תחת לחץ של המשטרה וסיקור תקשורתי גובר, אופיו של ניק וסיפוריו על חיי משפחה מאושרים מתחילים להתפורר. שקריו והתנהגותו המוזרה מעלים את אותה שאלה אפלה: האם ניק דאן הרג את אשתו?


ניתוח שלי –

הסרט מתחיל ביום הנישואים של ניק דאן ואיימי, שני הדמויות הראשיות. אחרי ביקור בחוף ומשם ביקור קצר בבר של אחותו, הוא חוזר לבית ריק, והחשדות על עקבותיה של איימי מתחילות לעלות.

החלק הראשון של הסרט, מראה לנו את החיים של ניק דאן, החיפוש אחרי איימי, ושנאת העולם שמופנות כנגד ניק, בעקבות רמזים המצביעים על כך, שכנראה רצח את אישתו איימי. (בנוסף גכם כמה קטעים בהם איימי מתוודה ביומנה האישי).

בהמשך הסרט, אנחנו מקבלים מעבר חד, לאיימי עצמה. לתחילת יום הנישואים של שניהם, ואיך הכל התחיל.
איימי, שמתגלה כדמות מיזאנדרית (שונאת גברים), מצטטת קטעים מיומנה במהלך הסרט, קטעים בהם מתארים את תחילת הנישואים של השניים, ומשם לקטעים בהם מצאה את עצמה מאויימת.

מבלי לגלות יותר מידי, החלק השני מתעסק במשחקי המוחות ששניהם מפעילים אחד על השני, בין אם זה מהעבר ובין אם זה מתחילת יום הנישואים.
שניהם מנסים לפגוע אחד בשני כמה שיותר, וכנראה שזה יגמר ברצח.

הסרט המתוחכם ביותר שראיתי עד עכשיו, לא מאכזב בכלל. רוב העלילה מצליחה לשחק עם ההיגיון וכל מה שידעתם קודם, וכמו שהוספתי למעלה, הסוף פשוט משאיר אתכם תלויים באוויר.

מילה אחרונה - מותחן אפל וקר, שמציג בצורה הכי טובה את ממסד הנישואים ויותר מכך, את הממסד האמריקאי.

ציון – 9/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMDB Gone girl
לצפייה בטריילר - טריילר נעלמת


שבוע טוב,

מיכל :)

התבגרות - פוסט ראשון!

אז הי לכולכם, אני מיכל, וזה הבלוג שלי.

כבר המון זמן שאני חושבת על לפתוח בלוג. אבל הרעיון עצמו מרגיש כל כך רחוק כשמדובר בטיפוס כמוני.

הנושא של סרטים ממש מתחבר אלי, ואני חושבת שזה הנושא האידאלי לבלוג בשבילי.

בבלוג אני אבקר בעיקר סרטים (ולפעמים סדרות) שראיתי, אפרסם רשימות צפייה שחובה לכל אדם לראות ואספר מעט על חוויות שלי עם סרטים.

אני פותחת את הבלוג עם סרט שלפני רגע סיימתי לצפות בו, "התבגרות", או באנגלית, "Boyhood", הסרט שלכאורה צבר המון רעש מסביבו עקב העובדה שהסרט עצמו צולם במשך 12 (!!!) שנים (!!!).

הקאסט, שנבחר ב-2002 צולם במשך 12 שנים על פי תסריט מתמשך, וגם בסיום הצילומים הקאסט לא שונה. כך שאנו בעצם חוזים בהתבגרות של הדמויות והשחקנים יחדיו.

הסרט, ששבר שיא היסטורי ובעצם שינה ומשנה את עולם הקולנוע בעקבות ההפקה המדהימה שלו, מספר על ילד קטן, ג'וניור מייסון, שחיי ביוסטון, טקסס. במשך הסרט אנחנו חווים את כל משך חייו, רואים דרך העיינים שלו את הסיפור של אמא שלו, אחותו והחברים שמתחלפים במעלה השנים. את ההאהבות שחווה לנשים שונות ואת ההערצה לסרטים שונים (בינהם סדרת הארי פוטר, שממלאת את הילדות שלו).

תקציר מהאתר של "סרט" -

"התבגרות" יצירתו הקולנועית של הבמאי ריצ'רד לינקלייטר, צולמה לאורך 12 שנה עם אותה קבוצת שחקנים קבועה בכיכובם של פטרישה ארקט ואית'ן הוק. הסרט, עוקב אחר מייסון (קולטריין), מגיל 6 ולאורך העשור הראשון הסוער בחייו, בו הוא חווה בין היתר את גירושי הוריו, מעברי בתים, נישואין מחדש, מעברי בתי ספר, מחלוקות משפחתיות, אהבות ראשונות, שברון לב ועוד חוויות שהחיים מציבים לו, אשר יעצבו את אישיותו כאדם בוגר. הסרט בוחן את יחסיו עם הוריו לאורך שנות התבגרותו ולוקח את הצופה למסע אל תוך הרגעים האינטימיים ביותר של משפחה, אל רגעי עצבות, אל רגעי חדוות ילדות, אל החיים עצמם. צילומי הסרט החלו בקיץ 2002 והושלמו רק באוקטובר 2013 והציגו את התהליך אותו עוברים מייסון ומשפחתו מילדות לבגרות.

(קישור - סרט - התבגרות)

הסרט, לפי ניתוח שלי, מחולק לשלושה חלקים מרכזיים:

החלק הראשון - הילדות של מייסון.

בעיקרון, החלק עצמו מצולם ומוצג בצורה נורא ילדותית, הוא גם החלק הכיפיי ביותר של הסרט, בו רוב הדמויות משתדלות ליצג את ההצורה הכי ילדותית שלהם.

החלק השני - ההתבגרות של מייסון.

מייסון מגיע לגיל הנעורים, הגיל בו הכל משתנה במהירות ולא לכולם יש "פואנטה"/מטרה. וכך גם החלק עצמו, חסר פואנטה ומשתנה. מייסון נכנס לעולם הסטרייט אדג', משנה את השיער בקצב קבוע וכך גם את הטעם שלו בדברים. בנוסף, דמויות הרקע והעלילה מתחילות להשתנות וכף גם מעבר הבתים הבלתי פוסק.

החלק השלישי - הפואנטה, הסיום.

למי שציפה לנקודת שיא, אני מצטערת לאכזב. אין נקודת שיא בסרט. הסרט עצמו מלא בתפניות ועליות וירידות כך שלהצביע על מקרה מסויים בלתי אפשרי.

הסיום, מציג את מייסון בשלבי הפילוסופיה, בהם הוא לפתע מוצא את המטרה שלו בחיים ומתחיל להכיל ולהבין את המשמעות מאחורי "החיים". הוא מתעסק בצילום ופוגש אהבות שנמשכות לזמן ממושך יותר, ובאמת משפיעות עליו. הוא מתחיל להבין דברים שאף פעם לא הבין כילד או נער או בקיצור, מוצא את עצמו.

וכמובן שכך גם הרקע, האמא שלפתע מגיע לתגלית שהופכת למשבר או האב שמוצא את עצמו בכניסה לחיים חדשים, הכל סביב אותו רעיון של סגירת מעגל עם החיים.

את האמת, רק שיצאתי הבנתי את המשמעות האדירה שמאחורי הסרט. במשך כל הזמן השתעמעמתי מול המסך. אבל אם הייתי יכולה לראות אותו שוב? כן. כן. כן. אלף פעמים כן. רק בשביל לחוות את הרגע בו הכל התבהר.

מילה אחרונה - פוקח עיניים ומדהים במסר שנמצא בתוך כל הפשטות שלו.

ציון - 9/10

לצפייה בעמוד של הסרט ב IMDB (אנגלית) - IMBD BoyHood

לצפייה בטריילר - התבגרות טריילר